עיר הנדחת.

— לשון חז"ל המציינת עיר שחל עליה הדין שברכי יג'יג יט . דין זה הוא האחרון והחמור ביותר בתוך קובץ של שלושה דינים על פיתוי לעבודה זרה הנוקטים כולם לשון הדחה ( שם שם' ו'יא'יד . ( אולם בעוד שני הדינים הראשונים מסתפקים באזהרה שלא לשמוע בקול המדיח ומטילים את עונש המות עליו בלבד ( שם שם , ב יב , ( מניח הדין השלישי שבני בליעל הצליחו להדיח את יושבי עירם וגוזר על , עיר זו את החרם ( ע"ע ) בצורתו החריפה ביותר . הצד הסאקראלי שבעונש זה מודגש במלים שהעיר תהיה : כליל להי אלהיך' ושסופה ליעשות : תל עולם לא תיבנה עוד ; על אופיו הקיבוצי של עונש זה הכולל אף את הטף הבהמה ואת הרכוש כולו ע"ע משפט' משפט המקרא , נג . 4 , [ קובץ שלושת הדינים המסתיים בדין עיר הנידחת מצטיין בלשון של להט לוחם . לדעת ויינפלד משקפת רוח קנאות קיצונית זו את המהפכה הדתית שחולל יאשיהו בארץ יהודה . אבל L'Hour סבור שנשמע כאן הד למלחמות דת קדומות יותר' בימי השופטים . אין ראייה לכך שדין העיר הנידחת נהג למעשה' וחז"ל נחלקו בשאלה זג' והיו מי שאמרו : עיר הנידחת לא היתה ולא עתידה להיות ( סנהי עא' ע"א . ( L'HOUR , Biblica 44 ( 1963 ) , 11—14 , 26—2...  אל הספר
מוסד ביאליק