עין התנין.

— בנחמ' ב'יג נאמר : ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפות וכוי . לדעת קיטל ואחרים עין התנין הוא עין רוגל ( ע"ע . ( וסמכו דעתם על כך שאין שום מעיין אחר בירושלים לצד דרום אלא עין רוגל ' ועל הקשר שהם מוצאים בין אבן הזוחלת אשר אצל עין רוגל ( מל"א א 'ט ) ובין פולחן התנין ( הנחש ;( וע"ע אבן הזוחלת . אבל עין רוגל מרוחק הרבה מן העיר מכדי שייזכר אפילו כציון כללי למגמת פניו של נחמיה בדרכו משער הגיא דרומה לעבר שער האשפות . פרס שיער שעין התנין הוא שמו של מוצא המים מנקבת השילוח אל הבריכה התחתונה' שבין שער הגיא לשער האשפות . ויש סיוע להצעתו של פרס' שעין התנין הוא מוצא מי הנקבה' כהשערתו של םאלי שנקבת השילוח נחצבה בהר לאורך עורק מים דק שנמשך מהגיחון בתוך סלע ההר' ומימיו נבעו בתחתית ההר במקום מוצאה של הנקבה . וכבר שיערו שמקור נביעת המים' במקום שנחפרה אחרי כן הבריכה התחתונה , היה קרוי גיחון תחתון , לעומת עין גיחון שנקרא גיחון עליון ( דה"ב לב , ל . ( בדרך השערה אפשר אפוא לראות בשם עין התנין את שמו של הגיחון התחתון . יוסף בן מתתיהו מוסר שליד מצבות הורדוס היתה בריכה שנקראה בריכת הנחשים ( מל...  אל הספר
מוסד ביאליק