עגור.

- בישי לח'יד נאמר : כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה , ובירי ח'ז כתוב : ותור וסוס ( הקרי : וסיס ) ועגור שמרו את עת בואנה . התרגומים העתיקים מתקשים במסירת התיבה עגור שבשני הכתובים וע"ע סוס' סיס 1 r ספק אם המלה עגור היא שם של ציפור או בינוני פעול הבא לתאר את השם סוס' סיס ( והשווה ירי יב'ט ; עיט צבוע . ( על פרשני ימי הביניים נתקבל תרגומם של ת"י והפש' לעגור' והם מזהים את העגור בכרוכיא . אם אמנם מכוונת תיבת עגור לשם ציפור' מסתבר שיש לזהותו עם העגור האפור , ( Grus grus ) שהוא עובר אורח וחורף בארץ ( השווה ירי ח'ז . ( זיהוי זה מסתמך על קריאתו של העגור : גור גור . אבל אהרוני סבור שהעגור שבמקרא הוא סנונית הערים , ( Delichon urbica ) החולפת בארץ . י . אהרוני , תורת החי , תל-אביב תרפיג , ; 212— 211 בודנהיימר , החי בארצות המקרא א—ב' תכופות ; הניל , החי בארץ ישראל , ; 317—316 י . מרגולין , זואולוגיה ב , תל אביב תשייט , ; 290 ח . מרוט , צפרי ארץ ישראל , תלאביב תשיך , ; 152 א . שמאלי , צפרים בישראל , תל-אביב תשייז , ; 112—110 מ . דור , לכסיקון זואולוגי , תל אביב תשכיח , 239—237 1954 , 548—550 ; G . R . D...  אל הספר