סמדר.

- תיבה זו באה שלוש פעמים במקרא' וכולן בשה"ש : והגפנים סמדר נתנו ריח ( ב \ ג ;( וכרמנו סמדר ( ב'טו ;( אם פרחה הגפן פתח הסמדר ( ז \ ג . ( מן הכתוב : והגפנים סמדר נתנו ריח גשה"ש ב' יג ואולי' ( גם מהתקבולת שבשה"ש ז'יג : פרחה הגפן פתח הסמדר' מסתבר שפריחת הגפן קרויה סמדר . לעף ביקש לגזור את תיבת סמדר מן השורש מדר' שפירושו בסורית החדשה להפוך' לעמוד על הראש' ואת הסמ"ך פירש בתחילית . לדעתו' שם זה הולם את פרחי הגפן . בפרחי הגפן מצוי הגביע בראש הפרח' ואילו ברגיל מצוי הגביע בבסיס הפרח . בלשון חכמים משמשת תיבת סמדר בשתי הוראות כנראה : א ) פרח הגפן : בשלושה פרקים בודקין את היין' בקדים של מוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת מים בבוסר ( גיטי ג'ח [ וכך פירשו מנחם בן סרוק ; רבי יהודה בן גינאה ; ראב"ע והרמב"ם ;([ וכת"י לישי יח'ה' תיבת נצה מתורגמת סמדר ; ב ) שלב בהתפתחות הענב קודם להיותו בוסר : רבי יוסי אומר הסמדר אסור מפני שהוא פרי ( ערלה א'ז' והשווה ברכי לו'ע"ב ; ופירוש רש"י שם : ענבים כיון שנפל הפרח וכל גרגיר נראה לעצמו קרוי סמדר , וכיוצא בו רד"ק בספר השרשים . ( עוד הוזכרו בדברי חכמים מי סמדר ( ספרא' פר...  אל הספר
מוסד ביאליק