- בא במקרא כשם של מין צמח' או של כמה מינים הגדלים בגדות היאור . בשמי ב'ג' מוזכר הסוף אחרי הגומא ( ע"ע ) שממנו נעשתה התיבה כה הושם משה . ביש' יט'ו , באים קנה וסוף יחד . יש אפוא להבחין בין גומא' שהוא הפאפירוס ( ע"ע ' ( ובין סוף' ששמו שאול מן המצרית תופי ( תיבה המציינת אמנם את הפאפירוס דווקה ' ( וקנה . לפי שהסוף נזכר בישי יט'ו עם הקנה יש סבורים שהוא 'angustata , Bory et Chaub Typha הגדל יחד עם הקנה . הסוף הוא אפוא עשב רב שנתי שגבעולו הוא קנה שורש הנעוץ בתוך קרקע המים . העלים עשויים רצועות ארוכות וזקופות והפרחים מרוכזים כשכלים עבות מאוד בקצהו של עמוד ארוך . הסוף נפוץ מאוד בארץ ישראל בביצות ובגדות נחלים ונהרות . מעלי הסוף מייצרים סלים' מחצלות וכיוצא באלו . עוד מוזכר הסוף ביונה ב'ו : סוף חבוש לראשי . יש סבורים שהכוונה בכתוב זה לאצות ים , ואפשר שאין הכוונה אלא לצמחי מים בכלל . וע"ע אגמון , גמא ; ים סוף ; קנה . י . פליקס , עולם הצומח המקראי , תל אביב תשי"ז , 291 » n Miscellanies . Oxford 1954 , 79 , 210 , 308 ; MOLDENKE , PB , 249 J , 201 * S . ; CAMPBELL THOMPSON , DAB , 9 ; R . A . CAMINOS ,...
אל הספר