ניחוח, ריח ניחוח.

- המלה ניחוח באה במקרא רק בניב הקבוע ריח ניחוח' האמור בכל מקום על ריחם של קרבנות או חלקיהם' הנשרפים על גבי המזבח' ולא על הקטורת . משמעות המלה ניחוח אינה ידועה . לדעת כל הפרשנים היא נגזרת מן השורש נוח ; גזרון זה מאפשר כמה פירושים : א ) נוח' נעים ; כך תרגמו השבעים : ; ew 05 ia <; da ///) ב ) גורם לנחת רוח ולשביעת רצון ; כך פירש רש"י לשמי כט'יח' והשווה ת"כ לויי א'ט ( חלק א' סוף פרק ו ;( ג ) רמז לרוח קדושה שתנוח על העם ( רמב"ן לויי א'ט ;( ד ) גורם לכך שינוח רגזו של האל . לכך' כנראה' התכוונו עקילס וסומכוס שתרגמו : ; dap /} dvaTtauaecix ; ובדרך דומה פירש ראב"ע ( לבר' ח'כא ;( וכך סבורים המפרשים החדשים . לדעתם' הכוונה המקורית של הניב ריח ניחוח היתה ריח מכפר' אלא שמשמעות זו נשתתקה ואינה מורגשת עוד בשימושו . גריי ( Gray ) מעיר' שדווקא בקרבן החטאת' שעניינו כפרה , אמור ניב זה פעם אחת בלבד ( וי' ד'לא ' ( ואילו בקרבנות אחרים הוא אמור פעמים הרבה ( וי' פרקים א-ג . ( הביטוי ריח ניחוח בא כרגיל בכתובים' שעניינם הוראות למעשי קרבנות' בלשונות מעין : עולה הוא לה' ריח ניחוח אשה לה' הוא ( שמי כט'יח : ( והקטירם...  אל הספר