משפחה.

— נא ] עיקר הוראתה של המלה משפחה : כלל האנשים המתייחסים על אב אחד . בדרך כלל מלה זו מציינת במקרא חטיבת משנה של השבט : השבט נחל ק למשפחות ( דבי כט \ ז , ( והמשפחה נחלקת לבתי אבות ( השווה יהוי ז'יד ; דבי כט'יז ; שמ"א י ' כא ; ועוד . ( דרך כלל משמש המושג משפחה ליחידת המשנה העיקרית של השבט' אבל בכמה וכמה כתובים בית אב משמש בהוראת משפחה ( שמי ו'יד ; במי ג'כד ; ועוד . ( כן מוצאים אנו את הצירוף "ראשי בתי אבות '' בהוראה של נשיאי המטות ( במי ז'ב ; יהוי כב'יד ; ועוד ;( והשווה לכאן את שימושה של המלה = bitum בית בתעודות מארי ' הן כמשפחה שנמנים עליה כמה בתי אבות והן כבית אב במשמעו המצומצם . גם המלה משפחה באה בכמה כתובים בהוראה של שבט ( שופי יז'ז ; ועוד . ( וכנגד זה יש מקראות מעטים שבהם המלה שבט מציינת משפחה בלבד' היינו חטיבת משנה באחד משבטי ישראל ( במי ד'יח ; שופי כ \ ב ; שמ"א ט'כא . ( אמנם במקראות אלה הנוסח שלפנינו הוא קשה בכללו' וספק אם היתה למלה שבט הוראה של משפחה בנוסח הראשון של אותם כתובים . הערבוב במושגים שבט' משפחה ובית אב במקרא' נגרם כנראה כשל כך שגיבושם הספרותי של התיאורים ההיסטוריים שבמקר...  אל הספר
מוסד ביאליק