מרום, מי מרום.

- מקום הנצחון של בני ישראל על הברית הכנענית הצפונית' שבה השתתפו יבין מלך חצור ובעלי בריתו ( יהוי יא . ( הכוונה כנראה למים , כלומר למעיין או לנחל , על יד העיר מרום ( השווה מי מגדו , מי יריחו , מי נמרים וכדומה , ( הידועה לנו מתעודות מצריות ואשוריות . העיר כבר נזכרת כנראה ברשימתו של תחותימס ג / אך לא בצורת מרמ ( ממי , ( 12 הנמנית על יד דמשק , אלא בצורת מרמאמ = מרומים ( מסי , ( 85 הנמנית עם ערי הגליל העליון . בשורת תבליטים של רעמסס בי על מסעו כשנת שמונה למלכותו מצוירת תמונת עיר המבצר הכנענית מרמ בצד תמונותיהן של ערים אחרות בגליל העליון , ביניהן כרפ בהר בית ענת וקנה ( כנראה קנה של אשר , יהוי יט'כח ; כיום קאנא בדרך מתבנין לצור . ( בתעודה של תגלת פלאסר גי על מסעו לגליל בשנת 733—732 לפסה"נ נזכרת מרמ בצד יךאוונ ] = יראון ( כיום יארון ) ז שבגליל העליון וערים אחדות שבגליל התחתון . יש אפוא לחפש את מרום ואת מי מרום בגליל העליון , ואין יסוד לזיהוי עם ים החולה ( ים סמכו ) צפונית מזרחית לחצור' שהציע רילאנד ב 1714 ורבים קיבלוהו . גם יוסף בן מתתיהו תיאר את מקום הקרב בגליל העליון לא רחוק מקדש ( קדמי ה'א...  אל הספר
מוסד ביאליק