2. מעכה, מעכת, מעכתי.

- מלוכה קטנה בצפון עבר הירדן . לפי יהוי יג' יא' מקומן של גשור ומעכה הוא בין הגלעד והחרמון ; וגבול ן מלכות עוג מלך הבשן ( יהוי יב'ד ה . ( לאחר זמן באו בגבול נחלתו של יאיר בן מנשה שלקח את כל חבל ארגב : עד גבול הגשורי והמעכתי ' וע"ע גשור . כנראה היתה ארץ מעכה בצפונו של חבל ארץ זה בין גשור בדרום ומלכות בית רחוב בצפון . השם מעכה נמנה ברשימת היחס של בני נחור' והוא אחד מבני נחור מראומה פילגשו' היינו מן האוכלוסיה הקדומה שנספחה לארגון השבטי של בני נחור' וע"ע נחור' בני נחור . מעכה היא הדרומית בארצות בני נחור והיא כבר נזכרת כנראה בכתבי המארות מסוף מאה י"ט לפסה"נ , שבהם אחד השמות הגיאוגרפיים הוא מעכאו הנמנה עם חבלי ארץ אחרים בעבר הירדן הצפוני ' הוא חבל הארץ שבו ישבו שבטי מעכיו הנזכרים בהמשך הרשימה . הסיומת יו בשמות אלה היא מכינויי היחס המצויים בכתבי המארות' וצורת השם לפי כתבי המארות היא אפוא : מעך' או : מעוך . לחילוף הצורות מעכה מעוך' השווה שמ"א כז'ב' עם מל"א ב'לט . עדותם של כתבי המארות מאשרת את הסברה שבני מעכה ישבו במקומם למן זמן קדום לפי ערך' לפחות מראשית האלף השני לפסה"נ' ונספחו לאחר מכן , כבני...  אל הספר
מוסד ביאליק