3. מנשה.

— ( השבט והאפונים שלו — . ( נא ] בכורו של יוסף , שילדה לו אסנת ( ע"ע ;( אביו קראו כך : כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי ( ברי מא'נא ע"וע-, . 1 מנשה . ( אבל כשהביא יוסף את בניו לפני יעקב לברכם , והלה אימצם לבניו שלו ( ע"ע אימוץ , ( שיכל ידיו ומסר את הבכורה לאפרים , צעיר בניו של יוסף ( שם מה'א ואילך ; וע"ע אבות . ( במפקד הראשון במדבר היה מספרם של בני מנשה 32 , 200 ( כמי א , לה ;( הם נרשמו אחר בני אפרים , וכאן הם המעט מכל השבטים ; אבל במפקד השני במדבר הגיע מספרם של בני מנשה לכדי 52 , 700 ( שם כו'לד ;( הם נמנו לפני בני אפרים , ולפי מספרם הם במקום השישי בין השבטים , ובני אפרים במקום האחד עשר . בשעת החניה חנו בני מנשה על דגל מחנה אפרים ממערב למשכן , שבמרכז המחנה ; ובשעת המסע נסעו על דגל זה מיד אחר המשכן . כבמי לב'א לב , עניין בקשתם של בני ראובן וגד להתיישב בעבר הירדן מזרחה , לא הוזכר שמו של מנשה ; אבל לפי כמי לב'לג' נמנה עמהם גם חצי שבט מנשה כשחילק להם משה את ממלכות סיחון מל ך האמורי ועוג מל ך הבשן ( להשקפה זו' הרואה את התנחלותם של חצי שבט מנשה  אל הספר
מוסד ביאליק