עדותו של יהודה ניר ( ריאיינה והקליטה ? דליה לשמן , תשמ"א ) עבדתי 35 שנים בחינוך מיוחד החל . 1945-מ התחלתי ללמד בגבעת שאול בירושלים , בפיקוחה של הלני ברט , עוד לפני הקמת החינוך המיוחד . המסגרות היו לילדים קשי חינוך , שלא ביקרו בבית הספר , כי הוריהם לא יכלו לשלם שכר לימוד ( אז לא היה חוק חינוך חובה . ( אספנו את הילדים בשעות הצהריים ולימדנו אותם בבתי הספר בעזרת כספים שנתרמו במיוחד למטרה זו — הוראת ילדים עזובים ומחוסרי חינוך . כמורה צעיר המתחיל ללמד קריאה , הייתי זקוק להדרכה , ונעזרתי בבלהה יפה , מורה ותיקה בבית הספר בכית הכרם . היא הוציאה חוברות להוראת הקריאה כשיטה הגלובאלית . כמשך הזמן הצטרפה גם דינה פייטלסון לעבודה עם הילדים . הכיתות כונסו 1947-כ לבניין אחד , שנקרא על שם דוד ילין ( שהיה אז חבר המועצה בירושלים . ( דינה פייטלסון בדקה את השיטה הגלובאלית ואת השפעתה על ילדים שכושר ריכוזם חלש . היא בדקה את הקשיים הקיימים בקליטת הקריאה אצל ילדים עזובים , ואחר כך פיתחה שיטה משלה , המבוססת על אסוציאציות לשם לימוד האותיות , כלומר אסוציאציות של "קולות . "והברות אז התחילה השיטה של "הכרוז העושה ג , ...
אל הספר