כל המסקנות שהובאו עד כה תמצאנה את אישורן גם בתקופה החדשה , ואף ביתר שאת . במוכן השלילי — גידול אחוז נכשלי הקריאה ; ובצורה חיובית — תגבור המאמץ למצוא פיתרון , כגון : יצירת שיטות חדשות להוראת הקריאה , ושפע של אמצעי לימוד ; הקמת המסגרת להוראה המסייעת והניסויים להקדמת גיל הקריאה . מבחינת הגישה לבעיות הקריאה ולפיתרונות כאחד הושקעו מאמצים לא מעטים כמטרה להגיע לתוצאות הנכונות כדרך המחקר האמפירי . אומנם לא שוכנענו מתקפותם של רוב המחקרים : כחלקם בשל מגבלות מחקריות ( מדגמים קטנים , תנאים לא מבוקרים , ( בחלקם כשל היעדר מעקב לטווח ארוך , ובחלקם כשל הנימה הסובייקטיבית המציינת אחדים מהם . אלא שספק אם מאמצים מוגברים נוספים , אילו הושקעו באותן דרכי מחקר שנסקרו , היה בהם כדי להתגבר על מגבלותיהן . דבר זה הוכח גם מהמחקרים הגדולים ביותר בעולם בהשוואת השיטות להוראת הקריאה , " מחקרים שעלו למשלם המיסים האמריקאי מיליוני דולרים" ( סמית / סטריקלנד , ;( 1968 ואף על פי כן לא התגברו על הבעיות המחקריות , כגון : סגנונות הוראה אישיים של המורים , תחכומם של אמצעי ההוראה , רקעם השונה של הילדים , ובעיקר מורכבותם של תהליכ...
אל הספר