הקו הדומיננטי ברוב השיטות ללימוד הקריאה בהווה הוא , כאמור , הדירוג על פי העיקרון של התנועה הזהה , תוך מעבר איטי עד איטי מאוד מלימוד הברות או מלים בתנועה אחת אל השנייה . בשיטת החדר האשכנזי ממשיכים , כידוע , ללמוד בצורה זו את כל "לוח הצירופים '' על פי הסדר , לפני שמתחילים ללמוד מלים ומשפטים ; יש להוסיף שרבים מכין הילדים ( לא הילדות ) שמשפחותיהם יוצאות תימן , מבקרים בחדר תימני ; בחלקם החל מגיל שלוש ארבע , ואחרים במקביל לכיתה א' הרגילה בבית הספר . הילדים לומדים את הקריאה במבטא התימני המקורי . אבל בהשפעת החדר האשכנזי עברו גם בחדר התימני ללמוד על פי עיקרון התנועה הזהה . באלפון החדש "אלף בי" ( חדאד , תשמ"ב ) נלמד אומנם הא"ב בסדר מקדמת דנא ( ראה פרק , ( 'א אך בהמשך נלמד כל לוח הצירופים במתכונת של "ספר המסורת" של חשין ( פרק ( 'ד לפני לימוד הטקסט . בשיטות החדשות , לעומת זאת , נלמדות האנאליזה והסינתיזה בשלב מוקדם מאוד , אחרי שנלמדו מספר צירופים או מלים , תוך שילוב מתמיד בין שני התהליכים . מכאן שהשיטות החדשות אינן מאופיינות על ידי שינויים דראסטיים בהוראת הקריאה , אלא החידוש הוא בשיפור תנאי ההוראה ...
אל הספר