כאשר אדם עוסק בפעילות מחשבתית , כגון — מחסר מספרים , קורא טקסט או משקר — אזורים שונים בקליפת המוח הופכים להיות פעילים יותר מאזורים אחרים . עקב כך קצב חילוף החומרים באותם אזורים גובר , ונדרשת הזרמה נוספת של דם אליהם . על ידי הדמיית תהודה מגנטית אפשר ליצור תמונה של כמות הדם באזורי המוח השונים ולקבוע אם האדם מתנסה בעומס מחשבתי או לא . במחקר MRI טיפוסי הנבדק שוכב בתוך מגנט גדול ומבצע פעילות מחשבתית . תחילה בונים תמונה של המוח הייחודי לאותו אדם מבחינת גודל וצורה . אחר כך סורקים את המוח בזמן שהוא משקר ובזמן שהוא אומר אמת . ובהמשך משווים בין שתי התמונות כדי לבדוק באיזה שלב היה המוח פעיל יותר . מחקרים מוקדמים של n MRi כשיטת חקירה הראו שחלקים מסוימים בקליפת המוח , האחראים לפעילות מחשבתית גבוהה , פעילים יותר מאזורים אחרים בעת שהאדם משקר . ( Vendemia , 2003 ) אולם עדיין אץ הסכמה בנוגע לאזורים בקליפת המוח שהם המאבחנים הטובים ביותר .
אל הספר