התמיכה במבחני יושר

סאקט ( Sackett , 1994 ) סובר שגישת n OTA אינה משכנעת . ראשית , המועמדים לעבודה אינם מקבלים בדרך כלל משוב על ציוניהם במבחן . הנכשלים נדחים בדברים , כגון "אנחנו מצטערים להודיע לך שהמשרה אוישה על ידי אדם שנתוניו מתאימים יותר לצרכים . "שלנו אין כל אזכור לביצוע הכושל של המועמד במבחן היושר . שנית , הטענה שתוצאת המבחן יוצרת סטיגמה המונעת מאותו אדם להתמודד על משרות אחרות , נראית מופרכת . ציוני מבחן היושר נמסרים רק לתכלית שיועדו לה ואינם משמשים לבדיקת התאמתו של המועמד לעבודות אחרות . המועמדים שנכשלו במבחני היושר למשרה מסוימת יוכלו למצוא את מקומם במשרות אחרות . סאקט מתנגד גם לתפיסה שרוב הנכשלים במבחני היושר נכשלים בטעות . לדבריו , ייתכן שהיו בין הנכשלים כאלה שהיו מעורבים בגנבה או במעשה לא כשר אחר , ולכן אין לקבוע אם מבחן היושר צדק או טעה לגביהם . עוד טוען סאקט , שאין להתייחס לרמת האבחון המוטעה בלי להשוותו לחלופות . אין כל משמעות מעשית לעובדה שמבחן טועה לגבי 15 % מהנבחנים , בלי שתיעשה השוואה עם רמת הטעות של מבחני מיון אחרים . אין זה ראוי להשתמש במבחן כזה אם יש חלופות טובות יותר . לעומת זאת , נכ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן