מחקרים שעשו שימוש בפרדיגמה של דה פאולו ורוזנטל , ( DePaulo & Rosenthai , 1979 ) שלפיה תיארו דוברים תיאור כן אדם שהם מחבבים ואדם שהם שונאים , ובשלב שני מסרו תיאורים שקריים של האיש החביב עליהם כאילו תיעבו אותו , ושל האיש השנוא כאילו חיבבו אותו , הציגו רמות גילוי של . 6096-45 % הבעיה במחקרים אלה היא , שהדוברים לא היו צפויים לעונש על כישלון , ולא הובטח להם כל גמול על הצלחה בהעברת המסר . היעדר חיזוקים אלה יצר בעיה של מוטיבציה . נשאלת השאלה " האם דוברים שיש להם מוטיבציה חזקה לחמוק מהגילוי יצליחו לעשות זאת טוב יותר מדוברים שאין להם מוטיבציה מיוחדת להסתיר את השקר , או שהמוטיבציה תפעל נגדם ותבשיל את ניסיונם לשלוט בסימני השקר ? שאלת המוטיבציה נחקרה במחקר של דה פאולו ועמיתיה . ( DePaulo et al ., 1983 ) הדוברים תיארו תיאורים כנים ותיאורים שקריים , לפני הרכב של שישה צופים ( מקרב חבריהם . ( ברמת המוטיבציה הנמוכה הוסבר לדוברים שמדובר במשחק , ואף שיצולמו בווידאו אין תוכניות ברורות לגבי השימוש בו . ברמת המוטיבציה הגבוהה נאמר לנבדקים שהם עומדים במבחן לפני הרכב מקרב חבריהם שינתחו בדקדקנות את התנהגותם . ע...
אל הספר