האשמות שווא

לשקר יש לפעמים רגל"ם , אבל צרייך לקצץ אותן יוסף חיים בתר תסמונת הזיכרון המסולף קשורה לתופעה אחרת של שקר , והיא האשמת השווא . ניתן לטעון במידה רבה של צדק שבתסמונת הזיכרון המסולף אין שקר , כל עוד המטופלת שלמה עם עצמה ומאמינה שאכן עברה התעללות מינית בילדותה . אך האשמת שווא איננה מצטמצמת לתסמונת הזיכרון המסולף , וקיימות עדויות להאשמות שווא שבהן המאשים מודע לעובדה שהחשוד לא עשה את שהוא מייחס לו . באמצעי התקשורת השונים מופיעים מדי פעם סיפורים על אדם המאשים אדם אחר בהאשמות דרמטיות שמתבררות לאחר זמן כחסרות בסיס . רבות מההאשמות האלה מתייחסות לתקיפה מינית . לפי סניידר , ( Snyder , 1986 ) אישה הטוענת טענת שווא שהותקפה מינית עושה השלכה של הבעיות שלה . היא משליכה על קורבן ההאשמה שלה את הכעס , התוקפנות והאמביוולנטיות המינית שלה . הסבר אחר לתופעה מתייחס לצורך לשחק את תפקיד הקורבן . כקורבן זוכה המאשימה לתשומת לב , לדאגה ולאהדה שייתכן כי היו חסרות לה . רבות מהאשמות השווא נועדו להגן על המאשים מפני מצוקה פיזית או נפשית . המאשימים לשווא שקועים במצוקותיהם ואינם ערים לסבל שהם גורמים למי שהם מעלילים עליהם . ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן