שי פרוגל ניטשה הוא פילוסוף שנוי במחלוקת . יש שרואים בו פילוסוף בעל אוריינטציה פשיסטית , עקב הרעיונות בדבר "הרצון לעוצמה" . "על אדם"וה מושגים אלה , כל עוד לא עמדו על משמעותם הניטשיאנית , נשמעים כמושגים כוחניים גרידא שמצדדים בהפעלת כוח הרצון" ) ( "לעוצמה של אנשים מסוימים על אדם" ) ( " על אחרים ' . אחרים דווקא רואים בו ניהיליסט מסוכן , מתוך שהוא שולל כל אפשרות לייסד ערכים אנושיים על יסודות משותפים ומוצקים , ומקדש את קיומו של האדם כאינדיווידואל . העובדה שהוא מואשם בשתי האשמות סותרות לכאורה , פשיזם מזה ואינדיווידואליזם קיצוני מזה , איננה מקרית , והיא משקפת את אופי הפילוסופיה הניטשיאנית , שנראית לכאורה כבעלת פנים סותרים . לכן , אף שניטשה יוצא בגלוי הן נגד הלאומנות והן נגד הניהיליזם , עדיין יהיו מי שימצאו בכתביו קטעים וקטעי קטעים שתומכים ברעיונות אלה . היום מתחזקת המגמה לראות בניטשה פילוסוף הומניסט , שאף מציע מודל של חינוך רצוי . במאמר זה אבקש להצטרף למגמה זו , להצביע על האופי ההומניסטי של הפילוסופיה של ניטשה , על מגמותיה החינוכיות ועל הדיאלוג הניטשיאני המכוון להעצמת היכולת של האדם לעצב את דמ...
אל הספר