התומכים במופעי החיות בקרקסים טוענים , כי אלה מאפשרים לקהל רחב ומגוון לחזות בהתנהגותם ובאינטליגנציה של בעלי החיים . מופעי החיות בקרקסים הם בידור עממי , שרק איסטניסים יפי נפש מסתייגים ממנו . קרקסים המגיעים למקומות , שלא נמצאים בהם גני חיות , מהווים בשביל תושביהם הזדמנות לצפות בחיות אקזוטיות ולהכירן . אולם קרקסים אינם גני חיות ניידים , והמופעים של בעלי החיים גם מסלפים את הכרתם הנכונה . המחייבים גם טוענים , כי היחס אל בעלי החיים בקרקסים איננו אכזרי כל עיקר ; ויתרה מזו , היחסים בין אדם לחיה נעשים טובים יותר אחרי אילופה . לפי היבלינג הקרקסים אפילו מראים , כיצד אפשר לטפל טוב יותר בבעלי חיים ובצורה כזאת לשפר את יחסנו אליהם . ( Hibiing . 1997 . 31 ) יחסי הגומלין בין המאלף לבין החיה מושתתים , לטענתם , על אמון הדדי ומוכיחים קיום קשר הדוק בין אדם לחיה . הם מודים בכך , כי בעבר היו הקרקסים אמנם רחוקים מתצוגה הוגנת וטיפול הולם בבעלי חיים , אבל בעקבות קובלנות של הציבור שינו בעלי הקרקסים מזמן את יחסם כלפי חיות הבר שברשותם . לדעת היבלינג , אימון דובים לרקוד , למשל , אינו כרוך בשום אמצעים אכזריים . חסידי...
אל הספר