בשני הפרקים הקודמים עסקנו בשני תחומים שגילו נטייה לאסתטיקה אצל בעלי חיים - במוסיקה ובאדריכלות - אבל הם היו בעיקר פונקציונליים במהותם ובמטרותיהם . בפרק זה ננסה להרחיב את היריעה ולעסוק באמנות הציור , הריקוד והיצירתיות החזותית של בעלי חיים הן בטבע והן בשבי , ולברר באופן כזה גם את טיבה האוניברסלי של האמנות ( שרפשטיין , . ( 1989 , 1984 יש הרואים את ראשית האמנות בציורי המערות של האדם הקדמון , שתיארו את הטבע מסביב ואת בעלי החיים , ששימשו לציד ולמזון . למרות שהם נועדו לצרכים פרגמטיים , היה בהם גם פן פיגורטיבי מובהק , ואולי אפילו שמץ אמנות מושגית ( נטע נעמן ארז , שיחה אישית . ( ציורי המערות סייעו למדענים ללמוד על תפוצת בעלי חיים בעידנים הקדם היסטוריים ועל שיטות הציד של האדם הקדמון . הם גם תרמו לנסיונות החוקרים והפילוסופים לברר , מהי המשמעות האוניברסלית של האמנות בכלל , ושל אמנות הציור בפרט ( שרפשטיין , ( 1995 , de Carvalho ; 1962 , Morris ; 1989 , 1984 היגל ( שכנראה לא ידע על ציורי המערות ) היה הראשון בין הפילוסופים המודרניים - לסינג , קאנט , שלינג , היגל , שופנהאואר ועוד שהקדישו מקום בפילוסו...
אל הספר