הבה ננסה להמחיש את הבעיה שלפנינו על ידי האהבה , שהיא אחד הרגשות האנושיים החזקים ביותר - 'כי עזה כמוות אהבה' ( שיר השירים ח : ו . ( האם החתולה אוהבת את גוריה כשם שהאם האנושית אוהבת את ילדיה ? כל התנהגותה מעידה על כך , ויחד עם זה רוב המדענים שוללים זאת . לדעתם יש כאן פעילות אינסטינקטיבית . לדעת חוקרים שונים עופות יוצרים זוגות רק כאשר יש מרחב טריטוריאלי מתאים , והקשר שלהם לטריטוריה חזק יותר מאשר לבן או בת הזוג . ( Clark , 1986 . 47 ) ומה בנוגע לקשר הזוגי של אווזים , למשל , שהם לרוב מונוגמיים לאורך חייהם ? כלום שני המקרים הללו של 'אהבה' דומים ? אמנם נוהגים להשוות אם המגנה על ילדיה , לתרנגולת , המכסה בכנפיה על אפרוחיה , ועדיין מקובל מאוד לדבר על פעוט , 'אפרוח'כ אבל משקפת לשון מטפורית זאת את המציאות ? האם איננה תולדה של אנתרופומורפיזם ? ( הלולים המודרניים עם אינקובטורים ממילא מרוקנים את הדימוי הזה מתוכנו , כפי שהדבר בא לידי ביטוי ספרותי מטפורי בסיפורה היפה של ע . כהנא כרמון . ( 'מההער' אף על פי שיש עופות , בעיקר דורסים , שהקשר בין הצאצא או הצאצאים להורים נמשך תקופה די ארוכה לאחר עזיבת הקן , ...
אל הספר