המעיין בסידורים נוסח ספרד , שמוצאם במזרח אירופה ועומדים תחת השפעת החסידות , 1 ימצא בסוף קבלת שבת קודם "ברכו" קטע מן הזוהר הידוע על שם ראשו : . "כגונא" קטע זה אינו נמצא במנהג אשכנז ולא אצל עדות המזרח לגווניהן . הספרים העוסקים בחקר 2 תולדות התפילה אינם מייחדים לכך דיון , אולי משום שרב הנסתר על הנגלה . בספר הזוהר מתוארים בהרחבה היופי והשלווה היורדים לעולם עם בוא השבת . כוחות הדין נעלמים ואת מקומם תופסת השכינה , המשרה שלום בעולם . "תיאורים רבים של הזוהר הם פרקי שירה על מעמד העולמות , "בשבת כותב א' גוטליב , ומוסיף : "קטע אופיני נמצא בזהר ח"ב קלה ע"א-ע"ב . הוא נמצא בסדורי התפלה של החסידים ונאמר 4 בזמן קבלת שבת בהתלהבות רבה" . השאלה היא , אם נוכל להתחקות על המקור הראשוני להכללתו הליטורגית של הקטע . ובכן , רבי עמנואל חי ריקי כותב י "ובעוד שהקהל אומרים מזמור שיר ליום השבת קודם שיאמרו קדיש דברכו ראשון יכוין שעתה שהוא שבת ממש יורדים הארות מעולות מעולם לעולם" וכר . נמצאנו למדים שאותה עת שעומדים קודם "ברכו" מתחולל מהפך בעולם , הכוחות החומריים נעלמים ואת מקומם תופסות "הארות . "מעולות למעשה , באופן ע...
אל הספר