השתרשותה של הברכה במקורות מגוונים בידוע הוא כי ברכות השחר , מלכתחילה לא היה להן קבע . הגמרא מונה שורה של ברכות שאדם משבח בהן את הקב"ה בשחרו של יום , אך נוסח הברכה והמסורות השונות מצביעים על אופיין האישי . כך אתה מוצא בסידורי תפילה ברכות שונות ( כגון "מעורר ( "ישנים שנוספו על האמור שם בתלמוד , והד לכך עולה מספרי ההלכה . מקצת הברכות האלה נשתקעו ברבות הימים , כגון "מחיה , "מתים "מקיץ ; "רדומים על קצתן נאבקו חכמים לבטלן , כגון "סומך ; "נופלים קצתן קיבלו יתר תוקף במאות האחרונות , כגון " הנותן ליעף , "כח וקצתן , שהדעות היו חלוקות לגביהן , שרדו תקופה ארוכה למדי . במה דברים אמורים ? בברכה "מגביה . "שפלים זו אינה נזכרת בתלמוד בנוסחאות שבידינו , אך מופיעה כבר בסדרי התפילה הראשונים , וכן במהלך ימי הביניים . אולם עם תחילת המאה הי"ז היא הולכת ונעלמת , ורק במנהג האיטלקי נשתמרה עד ימינו . דומה , כי העובדה שזו לא נזכרה בקבלת האר"י היא שגרמה לה שתיעלם מסדר התפילה . בביטולה תמכה הקבלה בעקיפין בטענה שאין לברכה בסיס בתלמוד . צא וראה מה כוחה של השפעת האר"י — ברכה שנשתבחה בכתבי הקבלה , כגון ברכת "הנותן ליעף...
אל הספר