הבעיה סמכותם של חכמי ההלכה לקבוע הלכות והוראות מעוגנת במהותו של המוסד השיפוטי והקהילתי . אגדות ומדרשי חז"ל שונים נותנים ביטוי מובהק לאוטוריטה הלכתית בשלשלת הרצופה של הדורות , עד כדי כך שאפילו הקב"ה בעצמו , כביכול , כפוף לחוקי התורה שנתן וכפי שנתפרשו על ידי חכמי כל דור ודור . ואמרו : "יפתח בדורו כשמואל . "בדורו והדברים ידועים . באמת מקום יש לשאול , היש הגדרות פורמליות בעת הענקת מעמד סמכותי מוכר לחכמי הלכה ופוסקים בכל דור ? מכל מקום , סקירה קצרה של ההיסטוריה ההלכתית מלמדת שחכמי השורה הראשונה , "גדולי , "התורה זכו למעמד סמכותי שהיה מקובל על הכל , אולי מכח כריזמטי ועל כל פנים לאו דווקא מכה מעמד פורמלי , פרט לנושאים שמעצם טיבם נתונים הם גם לחילופין של "מנהג . "המקום אכן , יש לשים לב שים ההלכה כולל ערוץ חשוב של מנהגים שלרוב צמחו מלמטה , ולפחות לא נקבעו מראש על ידי אוטוריטות מרכזיות . לעתים , מנהגים אלה נתנו ביטוי מעשי ומפורט להלכות קיימות , או הוסיפו נדבכים שהביעו רחשי לב או ערכים , ולפיכך הוקלה חדירתם . פעמים אנו מוצאים שמנהג מבטל או עוקר הלכה . כלומר , יש כח או מעמד סמוי גם לציבור , בחינת ...
אל הספר