פערים בין גרסאות כמכונני תימה עיון באגדת "שלמה ואשמדאי"

רלה קושלבסקי במקצועות שונים של הספרות המשווה ושל הפולקלור עוסקים בגרסאות של סיפור 1 ובהשוואת . [ התימטולוגיה , חקר הסיפור היהודי לדורותיו , רואה בפנומן התימטי את סך כל גרסאותיו , כעין תימה מטא היסטורית , המתממשת באופנים שונים במהלך הדורות . מנקודת מבט זו הגרסאות הן מרכיבים של פנומן סיפורי אחד . עניין זה בא לידי ביטוי במושג , "קבועה" המתייחס למכלול הפונקציות הסיפוריות של הגרסאות — פורמולה היפותטית שאינה מתממשת כהווייתה , ולעולם היא מגולמת בגרסאות באופן חלקי בלבד . בדומה לכך מבטא המושג "טלוס" משמעות על אחת , אשר על אף כל התגוונויותיה בזמן ובמרחב ניתן לזהותה במסגרת הקשר של תרבות הומוגנית . אף שהיווצרותה של התימה היא דיאכרונית ( ואי אפשר לשחזרה באופן מלא בגלל פוטנציאל התפתחותה , ( היא שוכנת בתודעה התרבותית באופן סינכרוני . כך למשל סיפור העקדה : האם הוא מציף מן התודעה את הגרסה המקראית בלבד ? התימה חיה בזיכרון הקולקטיבי בסמליה המקראיים , כסמל האיל הנאחז בקרניו בסבך העצים , ובסצנות מן המדרש כאותו דיאלוג דרמתי שהתפתח בין אברהם ליצחק בדרכם אל העקדה לאחר שלושה ימים של הליכה שתוקה — הכול בעת ובעו...  אל הספר