רוית ראופמן מאמר זה מציג היבטים נשיים במעשייה העממית דרך היבט מטפורי גופני . נידונה בו הזיקה המתקיימת בין סוגת המעשייה , על הטרנספורמציות המאגיות והמקסמים המאפיינים אותה , ובין גוף האישה . הניסיונות להגדיר את המעשייה כז'אנר נשי הסתמכו עד כה בעיקר על תבחינים הקשורים בזהות המספר / ת , כלומר , מי מספר את רוב המעשיות— נשים או גברים . תבחין אחר הקשור בהגדרת המעשייה כז'אנר נשי הוא הדמויות שהמעשייה מעמידה במרכזה — האם אלה גיבורים או גיבורות . מנקודת מבט 1 זו פורסמו מספר מחקרים וחיבורים המציגים את המעשייה כסוגה נשית . דומה כי יש מקום להידרש אל ההיבט הגופני , אל ביטויו במעשייה העממית ואל זיקתו אליה . גישות פמיניסטיות למעשיות קריאות ופרשנויות פמיניסטיות למעשיות מבקשות לחשוף את ה"טכנולוגיה של , "המגדר כפי שמשתקפת במעשיות , כלומר , הן שואפות להראות באופן גלוי את המנגנונים המשמשים בידי המספר כדי לעצב דמות נשית לעומת דמות גברית . טענת המבקרות הפמיניסטיות היא , כי המעשיות בצורתן הקלסית מזיקות לנשים בתהליך רכישת זהות מינית בהציגן מודלים קרבניים , פאסיביים ובעיקר צרים מדי . הן קוראות לחשיפת ה"שקר המגדר...
אל הספר