ממא המספר העממי פועל במקרים רבים כמי שמשמר מסורות עתיקות ומנחילן לדורות הבאים . זוהי איננה פעולת מסירה פסיבית . המספר העממי חייב להתאים עצמו לתנאים המשתנים של החברה שהוא חי בתוכה ולעצב את הסיפור מחדש כדי לשמור על חיותו ומסריו . ניתן לומר שהוא מתנדנד בין שני קטבים ; מחד גיסא הנאמנות למקורות שהוא שואב מהם ומאידך גיסא הרצון למצוא מסילות ללב שומעיו . גם כאשר מדובר בסיפור אישי המסופר על ידי מספר עממי , אין הסיפור מנותק מן הסביבה החברתית שהוא מסופר בה . המספר מבטא דרך סיפורו האישי הווי ואורחות חיים המשותפים לו ולשומעיו וכך הופך הסיפור לרכיב בתוך מכלול תרבותי וחברתי כולל . אמנות הסיפור עושה שימוש בכלים ספרותיים , בימתיים , רטוריים ותיאטרליים . המרכיב הלשוני על כל רבדיו ( אוצר מילים , מבנים לשוניים , הרמזים אינטרטקסטואליים ועיצוב אמנותי כולל ) ממלא תפקיד חשוב בהיגוד סיפורים כיוון שיש לו זיקה הן לאלמנטים הצורניים והן לאלמנטים התוכניים של הסיפור . להלן אבחן מעשייה שהקלטתי מפי מספרת עממית ואנסה להצביע על אלמנטים לשוניים שונים הנמצאים בה ועל התפקיד שהם ממלאים בתהליך ההיגוד . הסיפור הוקלט על ידי במ...
אל הספר