מי שמבקש להבהיר לעצמו מהו הפוליטיקלי קורקט , מוזמן לקרוא בספר הקטן והמשעשע של ג'יימס פין גארנר . גארנר לא מנסה לפרוש הסבר תיאורטי לתופעה , הוא פשוט מדגים אותה ביד קלה , מתוך אינטואיציות ספרותיות טובות , וחוש הומור נעים וקולח . הספר ודאי לא ימצא חן בעיני אבירי הפי . סי ,. ולאו דווקא בגלל שהוא פרודיה עליהם . פשוט בגלל שבעיני הפי . סי . שום דבר לא מצחיק . כל השקפת העולם שעליה מבוססות מלחמות הפי . סי . היא שבפרטים הקטנים , בשפה , בבדיחות , במימיקה , מתחילה קונספירציית דיכוי " , "האחר ואל לנו להתייחס בקלות דעת לשום דבר , כדי לא להניח לאף פרט , תמים ככל שייראה בעינינו — חיוך של גבר , עקב נעל אישה , ילד בונה ארמון חול — לחמוק תחת עינינו . הכול חלק מן הנראטיב המדכא . הארמון של הילד הוא ודאי תוצאה של טיפוח חלומות קפיטליסטיים בורגניים מינקות , עקב הנעל הוא מן הסתם תוצר של חינוך שוביניסטי המלמד את האישה לוותר על נוחיותה כדי להפוך לאורנמנט של פיתוי , והחיוך , בטח גם לו נוכל בקצת מאמץ להדביק איזה דיכוי . הפי . סי . לוקח את עצמו ברצינות של מסדר אינקויזיטורי , ולוא יכול היה , ממש כמו הנזירים ב"שם , "...
אל הספר