כמו המציאות כולה , גם באדם שני רבדים - אורות וכלים - וכל חייו מתבססים על המתח הפורה ביניהם . משל חב " די המיוחס לחסיד רבי הלל מפאריטש מבטא את היחס הראוי שבין הרובד העליון של ה'אור' לבין הרובד המציאותי של , 'כלים'ה כפי שהם מופיעים בחיינו : לבן אדם ששמע אי פעם ניגון מופלא , אשר הרים את כוחו והעלה אותו למצב נפשי כזה , אשר השכיח ממנו את כל צרותיו ודאגותיו . אולם לאחר שחזר לחייו הרגילים , פרח מזיכרונו הניגון , אך דבר אחד נותר לפליטה , הרושם הנהדר מהניגון .... בדבר אחד הוא חש , שהניגון הוא כה מקסים עד שהעלה אותו למצב רוח כה מרומם ... לכן גוברת אצלו השאיפה לשמוע שוב את אותו ניגון . לשם השגת מטרתו זו מתחיל הוא לחזור אחרי מנגנים שונים , בתקווה לשמוע שוב באוזניו את צלילי אותה מנגינה , שכה מתגעגע אליה . מהו הניגון שהוא חותר לקראתו איננו יודע , כי פרח ממוחו . לכן אין הוא יכול לפנות למנגנים בהזמנה שישמיעו לו את הניגון הרצוי . משום כך , בלית ברירה , מתחילים הם להשמיע לו את אותם ניגונים העומדים לרשותם , ועם כל ניגון המנוגן חש הוא כי לא זהו הניגון שהעלה אותו למצב רוח מרומם ... הנמשל מובן . הניגון הוא ...
אל הספר