חכמי ישראל בכל הדורות ניגשו לפרש את כתבי הקודש , איש איש לפי הרקע והמגמה היחודיים לו . מהקדמותיהם אנו למדים כי היו שני שלבים או יותר בכתיבת הפירוש לפני שהגיעו אל היצירה המוגמרת . בתחילה היו אלה שיעורים ודרשות שנאמרו בבית הכנסת או בבית המדרש , בין אם היו אלה דרשות המכוונות לציבור הרחב ובין אם היו אלה דרשות המכוונות לקבוצה מצומצמת של תלמידים . פעמים כתב הדרשן ראשי פרקים או נוסח טיוטה לפני הדרשה , והגיה ועדכן אותו לאחר הדרשה על פי מה שנאמר בפועל . לעזרתם של הדרשנים באו לפעמים תלמידיהם שגם הם כתבו את דרשות רבם . לאחר שהצטברו טיוטות מעין אלה לכמות נכבדה , ולאחר שבאופן שיטתי דרש הרב על כל הטקסט , גם אם במחזוריות של יותר משנה אחת , עברו עיבוד נוסף וסודרו כפירוש לטקסט . דברים מעין אלה אנו קוראים בהקדמותיהם של מחברים שונים , כגון ר' יצחק קארו בהקדמתו לספר " תולדות יצחק , " ר' יצחק אברבנאל בהקדמתו לפירוש ספר שופטים , הקדמתו של ר' משה אלשיך לפירוש דניאל ועוד . בשלב המעבר בין הדרשה לפירוש אנו מוצאים גם שלב ביניים , כאשר הפירוש אינו על פי סדר הפסוקים אלא רק על פי סדר הפרשיות . לכל פרשה נכנסו כל הדר...
אל הספר