כפי שצוין לעיל מתייחס ר' יוסף ן' שם טוב באופן כללי גם לתכני הדרשה . פרט לכך שהדרשה צריכה להתאים לציבור השומעים מצד תוכנה וגם מצד סגנונה וצורתה , היא צריכה להיות מותאמת גם לזמני הדרשה . לדרשה היו עתים וזמנים קבועים , דהיינו , שבתות וחגים , שמחה ואבל , ולפיכך יש להתאים את תוכן הדרשה למאורע ולזמן . דרשה המופקעת מן הזמן או מן המאורע אינה דרשה שיכולה לעניין ולמשוך את הציבור . דרשה כזו גם תיצור דחייה מצד הציבור כלפי הדרשן , שכן אחת ממטרותיה של הדרשה היא הלימוד מעניין היום . על כן , למשל , כמאה שנה אחרי ר' יוסף אומר ר' משה אלמושנינו בדרשה לשבת הגדול שאינו מתכוון לדרוש בהלכות הפסח כיוון שסמיכותו של שבת הגדול באותה שנה לפסח מייתרת את הדרשה ההלכתית . רוב העם ככולו כבר הכין את הדרוש לפסח ועל כן הוראות הלכתיות מענייני הפסח מיותרות . את הדרשה ההלכתית לפסח צריך לדעתו לדרוש חודש לפני הפסח כדי שילמדו מה צריך להכין לקראת החג . ולכן התאמתה של הדרשה לזמן ולמאורע חיונית מאין כמוה . על הדרשן לדעת מתי הוא בא להספיד או מתי הוא בא לברך חתן וכלה ודרשתו בהתאם . ברור שהספד ידבר בשבחו של הנפטר ובענייני הצער והמוו...
אל הספר