מועד הדרשה

מחברו האנונימי של ספר " חמדת ימים " מסכם את נוהג הדרשה . הוא מתייחס לא רק למועד הדרשה , אלא גם לתוכנה ודמותו של הדורש . הוא מייחס את הדרשה למסורת עתיקה בישראל מימי משה רבנו אשר טבע הן את מועד הדרשה והן את מטרתה ותוכנה : נתפשט המנהג בכל תפוצות ישראל להקהיל קהלות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות מדי שבת בשבתו ולדרוש גדול הדור ירא אלוהים אליהם . אך אמנם צריכים גדולי ישראל הדרשנים להתנהג כתקון משה רבנו ע " ה ללמד ולהורות את בית ישראל משפטי השבת ויתר דברים , אשר רבים כשלו ונפלו . ועוז יתאזר להוכיח את העם ובל ישא פני כל כופר ומשנאתם אל יחת כי אשר בידו למחות ואינו מוחה אשמם בראשיכם . 22 עין הקורא , דף 9 ב . 23 אור הדרשנים , עמ' 24 . 33 שם , עמ' 25 . 37 חמדת ימים , שבת , פרק טו , דף צב ע " ב . על הספר ומחברו ראה : יערי , תעלומה ; תשבי , הנהגות ; תשבי , דבריו אלה של בעל " חמדת ימים " מבוססים כנראה על דברי המדרש בילקוט שמעוני האומר : ויקהל משה , רבותינו בעלי אגדה אומרים מתחלת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד . אמר הקב " ה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת , כדי שי...  אל הספר