הדרשה כבסיס לפירוש פילוסופי לאגדה

ספרי המדרש והאגדה ככל יתר ספרי הקודש , הן אלה שבתורה שבכתב והן אלה שבתורה שבעל פה , זכו לעיסוק מתמיד בכל התקופות ובכל הזמנים . בתקופות שונות נכתבו פירושים לספרי המדרש בעלי אופי שונה כפי נטייתו של המפרש . חלקם נטו לפשט הכתוב , חלקם לפילוסופיה ולפירוש האלגורי-פילוסופי וחלקם לכיוון הקבלי . יש מן המחברים שכתבו חיבורים מקיפים על כל ספרי המדרש ויש מביניהם שהתרכזו בספרים בודדים . בדברים שלהלן ננסה לעמוד על דרכי התהוותם של הפירושים לאגדה בשלהי ימי הביניים ובעיקר במאה הט " ז . אין מענייננו לעסוק בפירוש התלמוד בכלל ולא נתאר פירושים וחיבורים שלמים באגדה ובמדרש . גם לא נתעכב על שיטתו המיוחדת בפרשנות האגדה של חכם זה או אחר . נייחד את הדיבור על מה שנראה כשלבי התהוותם של הפירושים , ועל הפירושים שבדרך , דהיינו התחלות הפירוש שלא הגיעו לכלל סיכום וגיבוש , מתוך מגמה להראות את דרכי התגבשותו של הפירוש . עניינו של פרק זה הוא בהתהוות , ועל כן האישים והדוגמאות שנביא להלן אינם בהכרח בסדר כרונולוגי , שכן לא כל המחברים השאירו לנו כתבים המצביעים על השתלשלות התהליך . מי שהגיע להשלמת הפירוש אינו מוסר לנו את הטיוטות...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים