ספרות הדרשות תופסת מקום נכבד ומרכזי בספרות ישראל בימי הביניים , מבחינת כמותה ומבחינת איכותה . ספרות זאת אשר שורשיה עוד בעת העתיקה וממשיכה עד ימינו אנו , פשטה צורה ולבשה צורה אך מטרתה העיקרית והמוצהרת נשארה אחת , והיא לדרוש את המקרא . דרשה בניגוד לפרשנות אינה מתיימרת להביא בפני הקורא את משמעותו הגלויה של הטקסט המקראי אלא מנסה למצוא בטקסט המקראי הקנוני המקודש רלבנטיות לזמנו ומקומו של הדרשן . הדרשה משמשת לדרשן כבסיס להגותו הפילוסופית הקבלית או המוסרית ואף ימצא רמזים למאורעות הזמן בפסוקי המקרא , כפי יכולת כוח דמיונו וכישרון פרשנותו את פסוקי המקרא . מפאת פער הזמנים בין זמנו של הדרשן ובין זמננו אנו , אין אנו יכולים לדעת בצורה ברורה מה היתה צורת הדרשה בציבור בבית הכנסת או במקום כינוס אחר . כל מה שהגיע לידינו הוא הכתוב בלבד , אשר קרוב לוודאי גם אם בסיסו ותשתיתו היו בצורה כזו או אחרת הדרשה שבעל-פה הרי התוצר המוגמר ברוב המקרים רחוק מאוד מן המוצר ההתחלתי דהיינו הדרשה בפני קהל המאזינים . ניתן להניח במידה רבה של ודאות שהדרשן לא קרא את דרשתו מן הכתב וספק אם היה לו נוסח סופי של הדרשה לפני שנשא אותה ב...
אל הספר