החושים משנים את האדם — בכך אין איש מפקפק ; אך מאחר שאין אנו מבחינים בין [ סוגי ] השינויים , אנו מערבבים את סיבותיהם . אנחנו מייחסים לתחושות השפעה רבה מדי וגם מועטה מדי ; אין אנו מבחינים שתכופות אין הן משפיעות עלינו רק כתחושות אלא גם כסימנים או כדימויים , ושלאפקטים הנפשיים שלהן יש גם סיבות נפשיות . כשם שההרגשות שמעורר בנו הציור אין מקורן בצבעים [ עצמם , [ כך השפעת המוזיקה על נפשותינו אינה פועל ַ הצלילים . צבעים נאים מג וננים היטב מענגים את העין , אך העונג הזה הוא כולו עניין של תחושה . הציור , החיקוי , הוא שנותן לצבעים האלה את החיים = ] החי ת ] ואת הנפש = ] הנפשיות ;[ הרגשות שהציור והחיקוי מבטאים הם המרגשים את נפשותינו , המושאים שהם מייצגים הם המרשימים אותנו . העניין וההרגשה אינם תלויים כלל בצבעים ; הקווים שבתמונה נוגעים ללבנו גם בראותנו אותם בתחריט ; הסירו אותם מן התמונה , ולצבעים לא תהיה עוד כל השפעה . תפקידה של המלודיה במוזיקה הוא בדיוק כתפקידו של הרישום בציור ; כמוה כקווים וכצורות , בעוד האקורדים והצלילים כמוהם כצבע בציור . אך , יאמרו לי : המלודיה אינה אלא רצף צלילים ; אין ספק בכך , ...
אל הספר