הרגישות לאי צדק טבועה בבני האדם . רגישות זו מסייעת לקיומו של סדר חברתי , ועליה מושתתים עקרונות החוק והמשפט . בני האדם גם מאמינים אמונה עמוקה שהעולם בנוי על יסודות של צדק ומשפט ושהם זוכים למה שהם ראויים , וראויים למה שהם זוכים . ( Lerner , 1980 ) מעשה של חוסר צדק נוגד את ציפייתו הבסיסית של האדם ומקומם אותו והוא מנסה להתמודד אתו באמצעות ניסיון לשנותו . במצבים קיצוניים משמשת תחושת עיוות הצדק מנוף להתקוממות , למרד ולליכוד כוחות נגד עושי העוולות . בחיי היום יום שיפוט של מעשים ושל החלטות על פי אמות מידה של צדק הוא חיזיון נפרץ . יש נטייה לקבל החלטות ופעולות הנחשבות צודקות ולדחות החלטות ופעולות הנחשבות לא הוגנות או לא צודקות ואף להיאבק בהן . נבחן בפרק זה איך משפיעה תפיסת הצדק על עוצמת ההתנגדות לתהליך החלתו של השינוי או לתוצאותיו , ואיך אפשר לעשות שינוי אגב הקפדה על עקרונות של הגינות וצדק , ובכך לתרום לקבלתו , או לפחות להחליש את ההתנגדות לו . לא אחת מי שיוזמים את השינויים הארגוניים והמופקדים על הטמעתם הם מנהלי הארגון . כדי שהשינויים אכן ייקלטו , על העובדים , העתידים להיות מושפעים מן השינויים , ...
אל הספר