תופעת ההסלמה היא דוגמה מובהקת של התנגדות לשינוי . יש בה מרכיבים המדגישים את עוצמתה של ההתנגדות . כישלון בדרך פעולה נבחרת אינו מוביל את האדם לבחון אותה ולשנותה , למרות אינדיקציות המראות שהמשך הפעילות בה יוליך לכישלונות נוספים . אם בתנאים האלה מתעוררת התנגדות לשינוי , קל וחומר שהיא תתעורר בתנאים נוחים פחות לשינוי , כשדרכי הפעולה נוחלות הצלחה והאדם מתקדם לקראת השגת מטרותיו בלי מכשולים , ובכל זאת גורמים חיצוניים ( הנהלה , סביבה חיצונית וכדומה ) דורשים ממנו לשנות את דרך הפעולה . ההסברים המקובלים לתופעת ההסלמה יכולים לזרוע אור על תופעת ההתנגדות לשינוי בכללה . נתמקד עתה בהסברים אלו ונשתמש בהם כדי להבין באילו תנאים לא יזמו בני האדם שינוי למרות נתונים ברורים על הצורך בו , ומדוע ? טו להילחם בשינוי שיזמו אחרים . התנגדות לשינוי כאמצעי הגנה על הדימוי העצמי תליית ההסבר לתופעת ההסלמה בהצדקה העצמית מספקת בסיס רחב להסביר את תופעת ההתנגדות לשינוי . על פי הסבר זה , יתנגדו בני האדם לשינוי כל אימת שהשינוי יפגע בדימוי שלהם בעיני אחרים — חבריהם , בני משפחתם או זרים , וכן כשהשינוי יכול לערער את הדימוי העצמי ש...
אל הספר