תפיסה שגויה של מאזן הרווח וההפסד

הגורמים להתנגדות לשינוי שמנינו עד כה בפרק זה מקורם בהערכה שמעריכים המתנגדים על בסיס חישוב מאזן הרווח וההפסד , כי בסופו של דבר אין השינוי כדאי לא להם ולא לארגון . ההנחה היתה שתהליך החישוב הוא רציונלי ביסודו ( אף כי , כאמור , משולבים בו מרכיבים רגשיים ולא רציונליים . ( קיים גם תהליך עריכת מאזן כולל , שהוא לא רציונלי , שבו נתפס ההפסד גבוה מן הרווח . התפיסה אינה רציונלית שכן על פי כל ניתוח של אדם סביר , שאינו מעורב ישירות בשינוי , יהיה הרווח הצפוי בעקבות השינוי גבוה מן ההפסד . נפרט כאן תהליך זה , המכונה בספרות בשם ' מלכודת חברתית' . ( social trap ) נניח שעומדת להתבצע רפורמה שבסופה תשופר רווחת העובד שיפור ניכר . כשהנהלת מחליטה , למשל , להעתיק את הארגון למקום חדש , יהיו בדרך כלל התנאים הפיסיים החדשים — המרחב , האוורור , החזות האסתטית וכר — טובים לאין ערוך מן התנאים שבאתר הקודם . ובכל זאת , אין העובדים ששים לשינוי והם מעריכים שבמאזן הכולל יימצא חסרונו של השינוי רב מיתרונו . הכיצד ? ההסבר לכך נעוץ בתפיסה מעוותת של מכלול הרווחים וההפסדים . נזכיר שכל תהליך של שינוי כרוך בהפסד כלשהו . במעבר למקום...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן