יש טוענים ( למשל ( Knight , 1967 כי המניע החזק ביותר לשינוי הוא משבר , המבטיח גם שהשינוי שבא בעקבותיו ייקלט היטב ויתבסס . מצוקה , כישלון או אינדיקציות על כישלון צפוי , ממריצים את הנוגעים בדבר לעשות מעשה . כשאין משבר , זוכים ההתנהגויות והנהגים הרווחים לחיזוקים חיוביים המונעים כל מחשבה על עשיית הדברים בדרך אחרת . קול , ( Cole , 1982 ) למשל , מדווח כי השינויים הארגוניים ביפן ובשוודיה , המתאפיינים בתפוצה רחבה של שיתוף עובדים וחוגי איכות , נבעו ביסודם ממשבר תעסוקה . במשך השנים התפתחה רמת ההשכלה של המועסקים הצעירים ונוצר פער עמוק בין רמת הידע , המיומנות ורמת השאיפות שלהם , ובין התעסוקות הפנויות במפעלי התעשייה , שדרשו יכולות וכישורים נחותים . העובדים המוכשרים מאסו בתנאי העבודה הישנים שלא אפשרו להם לבטא את יכולתם , שכן את הכול הכתיבו המנהלים הבכירים — ולא יכלו לשאת את הניכור , הזרות והמונוטוניות שהיו מנת חלקם . מפעלי התעשייה נקלעו למשבר בגלל אי יכולתם לאייש את המשרות הפנויות בהם . מחסור חריף זה בכוח אדם דחף אותם לחפש דרך שתמשוך אליהם עובדים שרמתם גבוהה . הם מצאו את הפתרון למשבר בשיתוף עובדים ב...
אל הספר