סיפור המבול בספר בראשית אכן מתאר כיצד " נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו ; ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה " ( ז , יא–יב . ( זכר למבול כזה או מעין זה , מוצאים גם בסיפורים של עמי קדם , כמו השומרים , הבבלים וגם אחרים . אך בספר בראשית לא הצד המטראולוגי או האקולוגי של התופעה הוא עיקרו של המבול . המבול במקרא מתגלה למעשה ככלי נוסף בידי בורא עולם להראות ליושבי חלד את גבולות האחריות שלהם על מעשיהם . המבול בא בתורת משה על הארץ , אם כן , לא כגילוי של כוחות הטבע לעצמם , אלא כמכשיר לביצוע רצון הבורא , להשמיד את החי אשר על הארץ . הסיבה להחלטת בורא העולם להפעיל את הכלי האימתני הזה נעוצה הייתה ברעת האדם שרבתה בארץ , " וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום " ( בראשית ו , ח , ( ועלתה על כל מידות הסובלנות של העולם ( בעולם העתידי , ככל שישרוד מזווית הראייה של האדם , ינסחו היגד זה לאמור : " וכל מחשבותיהם ומעשיהם מחריבים את בסיס הקיום האנושי עלי ארץ . (" בלשון האנושית של הכתוב מתואר הבורא כמי שנחל אכזבה מרה מן הדורות של צאצאי אדם וחווה . לעומתם מתברר כי נוח , האחד , התגלה כאיש צדיק ועל כן ש...
אל הספר