אנשי כנסת הגדולה , עתירי שאר הרוח ועלומי השם בשבילנו , כינסו וערכו את הקובץ המקודש , התנ " ך , בנסיבות שניתן לומר שהזמן גרמן , ההכרה בצורך להעמיד מול הוויית ההלניסמוס את השקפת העולם של ישראל . לעיניהם עמדה כאמור מטרה מובהקת , והיא לערוך למען ישראל , ולהלכה למען כל אדם , מבחר מייצג של היצירה הרוחנית משמם של הרעיונות הגדולים של אברהם ומשה בדבר האחדות וההדדיות של הבריאה והאדם . זו האחדות שחזה אברהם , והרחיב והעמיק את ביטויה המעשי משה . אין צורך לומר שמלאכה זו של אנשי כנסת הגדולה הייתה מורכבת ורבת פנים , אשר הצריכה לא רק מחשבה רבה , כי אם גם לא פחות מזה קבלת החלטות שקבעו כיוונים ודרך לימים רבים . הבסיס אמנם כבר היה כתוב ומונח בחמשת חומשי התורה , וכבר קראו בהם קריאה ממוסדת לפחות מאז ימי עזרא הסופר , מזה שלוש מאות שנה בקירוב , בקהילות ישראל . החיבורים שהיו מועמדים להצטרף אל חמשת חומשי התורה ( בפינו : ' נביאים' ( 'כתובים'ו אמורים היו להיבחן על ידי אנשי כנסת הגדולה על פי שורה ארוכה של אמות מידה . הם נבחנו בין השאר באשר לטבעם , טיבם והתאמתם אל המכלול הרעיוני ההולך להיות מקודש . ניכר שאנשי כנסת ...
אל הספר