לצורך דיוננו מבטאת דרך קבע התיבה יהדות , יודאיסמוס ( על דרך היוונית , ( את סך ההשקפות המשתדלות לסכם ולשקלל את מסכות המחשבה וההוראה שממקור ישראל , ואף לעקוב אחר תרגומן לשפת המעשה , לאורח חיים . לעומת התיבה ' , 'יהדות התיבה ' אידאה' – מקורה ושורשיה בהגות מבית המדרש של סוקרטס ( חי בשנים 399–469 לפסה " נ ) ואפלטון 347–429 ) לפסה " נ ) היוונים , בני המאה החמישית והרביעית לפסה " נ . הצירוף שלה אל הכותרת של חיבורנו וההתמזגות עמה לכלל מושג אחד מאוחר יחסית . טבעי שצירוף זה לא יכול היה להיעשות לפני המפגש של היהדות עם היוונות , דורות הרבה אחרי אברהם ואחרי משה , אחרי שנות אלף ועוד יותר . ראשיתה של התחברות זו – של יהדות ואידאה – מכירים אנו בכתובים , המתוארכים לאמצע המאה השנייה לפסה " נ בקירוב . התיבה ' אידאה' עמוסת המשמעויות , שמגדר התפיסה של המופשט , זומנה להצטרף אל ' היהדות' בדורות הראשונים של המפגש המואץ בין תרבות ישראל בארצו עם זו של תרבות יוון , כאשר אל מול האידאה של היוונות ( Hellenismos ) בדבר חיי אדם ועולם , הציב ישראל את האידאה שלו , את האידאה של היהדות , את היודאיסמוס •••••• d ••• לשון זו...
אל הספר