XX. גדילן מצוי (עכוב)

העכוב * : אוכלים אותו האנשים באלשאם ובמקומות אחרים . והוא סוג קוץ המשמש למאכל הגמלים . ולקוץ הזה יש גבעול מרכזי העולה מן הקרקע ומגיע לאורך שתי אמות לערך . ולו עלים גדולים רחבים וירוקים , מנומרים בלבן , כאילו היה הגימור הזה חקוק . ועלהו קוצני בצדדיו וקוציו צורבים את ידו של מי שנוגע בהם . והוא מניב את פריו ב בראש גבעולו , פרי עגול מאורך במקצת דמוי חרשף , ומכוסה בקוצים שתוכם כדוגמת הדקים שבמחטים . וכשהוא רענן ולח וריחני , קולים ואוכלים אותו . וכשפרותיו מתייבשים " , נוצרים בתוך אותם הפרות — כאשר הם נפתחים , ופרחיהם פורחים בצבע אדום נואחר כך ] נושרים אותם פרחים — נוצרים במקומם זרעים הדומים לזרעי הקרטם . י בין קפליו מצוי מוך לבן כדוגמת מוך אלבאד'ורד . והזרעים האלה נוטים בצבעם לאפור ירוק ובתוכם מצוי שמן . ויש שקולים ואוכלים אותו וטעמו ערב , ונאכל לקינוח עם . 'אלנביד י וזרעים אלו , טבעם חם ויבש בדרגה השנייה . ועצו , כשהוא ירוק , הוא חם בדרגה הראשונה ולח ב [ דרגה ] השנייה . ויש שמלקטים אותו "ראש" = ) התפרחת , ( המצוי בראש ליבתו של צמח זה , כשהיא רעננה וטרייה , קודם שיתייבש ויתקשו הקוצים שעליו ....  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן