XVI. אכילאה

חזנבל * — אלתמימי בספרו : "אלמרשד" זהו שורש עץ מן הצומח , שאין לו ענפים גבוהים במיוחד , כי אם מתרחב בבטן האדמה ומגדל גבעולים ארוכים , ולו עלים ירוקים . וצבע השורש הזה שחום , נוטה ללבן ואפור . וכשלועסים אותו הוא נעשה רך ללעיסה כשעווה , ונעשה עיסה , ובשלועסים אותו יש בו שמנוניות . וטעמו מתוק שמעורבת בו מרירות , במרירות שבטעם אלע'אריקון . ובית גידולו בטרסוס ובמקומות אחרים , כגון ארץ אלשאם , ובטבריה ובהרי ירושלים יש ממנו הרבה וסגולתו בביטול השפעת ארס העקרבים והוא מועיל מפניו . והטוב ביותר הוא זה המובא מטרסוס ומסביבותיה . ואין ממנו דבר מנתכונת ] העשב היבש , כי אם בכל חלקיו הוא רך ונימוח כשלועסים אותו , ושתייה ממנו כמשקל דרהם ועד מת'קאל יש בכוחה להועיל מפני ארס הנחשים . ושותים ממנו כשהוא לעצמו במשקה או מבושל במים ובדבש , ואז מתברר שלו תועלת ברורה ועניין מופלא ומהולל . אבן אלביטאר , ב , עמ' 20 א אחד ממיני האכילאה . ( Achillea ) ב כנראה מין פטרייה מן הסוג . Polyporus  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן