מולדת השקמה ( Ficus sycomorus ) היא מזרח אפריקה המשוונית . ששם היא נותנת פרות בעלי זרעים פוריים . בארץ , בהיעדרן של הצרעות המאביקות את השקמה , נותנת זו פרות חסרי זרעים ( פרתנוקרפיים ) וריבויה נעשה בייחודים . לעתים אין פגות השקמה ראויות למאכל בשל אכלוסן בצרעות השקמה , המשלימות בתוכן את מחזור חייהן . בעבר היתה ידועה בארץ טכניקת הבליסה ( חיתוך הפגות , ( שמנעה את התפתחות הצרעות והאיצה את הבשלת הפרות והגבירה את השבחתם . השקמה נזכרת רבות במקרא ובספרות חז"ל כאחד העצים החשובים באזור שפלת החוף ( דב"א כז , כח ; דה"ב א , טו . ( מקורות רבים מן התקופה המסלמית הראשונה מעידים על תפוצתה ועל חשיבותה של השקמה בארץ ישראל . המקורות מן המאה העשירית מונים את השקמה ( ג'מןז ) עם הגידולים המאפיינים את הרי פלסטין ואת מישוריה . לבד מן הפגות לאכילה , השתמשו בעצה של השקמה לבנייה . אלמקדסי תיאר בהרחבה איך בנה סבו את המזח בנמל עכו בתקופה הטולונית ( 905-868 ) מקורות שקמים . השקמה היתה נפוצה בבקעת הירדן , ועוד יותר — בדרום מישור החוף , ואלמקדסי ציין שאשקלון היתה המקור לשקמים . אלמהלבי ( המאה העשירית ) מספר כי משני צדי...
אל הספר