הפקת בשמים

בחיבורו של אלתמימי על הבשמים , שנקרא בקיצור "טיב אלערוס" ( בושם הכלה , ( מתוארים מיני הבשמים המרכזיים ביותר בעולם העתיק , שמקורם באזור דרום מזרח אסיה . בין היתר הוא מתאר את בושם המושק , הענבר , עוד , קסט , צנדל ועוד . ראוי לציין שרב סעדיה גאון מנה באותה תקופה את כל הבשמים הללו עם סממני הקטורת שהוקטרו כמקדש . יש עדויות שבתקופה המסלמית הראשונה קיימו המסלמים בהר הבית סדרי פולחן שהיו מקובלים בבית המקדש , כמו הקטרת קטורת . כך , למשל , מתאר אלתמימי את הכנת אלנד ( בושם העשוי ממושק ומענבר ) בידי אמו של הח'ליפה העבאסי אלמקתדר , ( 932-908 ) שהיתה משתמשת בו לקטר את הכעבה במכה וכן היתה מקטרת בו בכל יום שישי את הסלע של ירושלים ( בית אלמקדס ) — הלוא הוא הסלע המקודש ( אבן השתייה במסורת היהודית ) שבתוך מבנה כיפת הסלע . ובהמשך מוסיף אלתמימי וכותב : ראש המשרתים בבית אלמקדס [ בירושלים ] היה נוהג לתת לאבי מן אלנד הזה . והיה אבי נוהג להמיסו בבאן = ) מורינגה רותמית , ( 271 נוירי , יב , עמ' 272 . 89 , 83 שם , עמ' ; 38-16 , 3-1 קלקשנרי , ב , עמ' 273 . 131-119 ראה עמר , קטורת . 274 אגב כך אנו למדים על טקסים שנ...  אל הספר