בתרבות הרפואית בימי הביניים היו מוכרים עשרות מיני צמחים שמהם היו מפיקים שמן לרפואה ולתמרוקים . וכבר הזכרנו קודם את שמן 261 שמואל ב ג , טז ; שם טז , ה ; שם יז , ידו ; שם יט , יז ; מלכים א ב . ח . 262 על זיהוי בחורים עם אבו דיס ראה גרן , ד , עמ' . 108-106 על הצעות זיהוי אחרות ראה . "בחורים" הכפר בית אבודיסון נזכר גם בכרוניקות של נזירי מדבר יהודה מן מאה השישית . ראה שוח ץ , חיי אבתימיוס , 54 עמ' ; 76 שם , חיי סבאס , 39 עמ' . 130 האנפאק . מלבדו מציין אלתמימי עוד שלושה צמחי בר שמהם הפיקו שמן . האחד הוא שיח הקדה השעירה ( Calycotome villosa ) הנפוץ מאוד באזור ההר הים תיכוני בארץ , שתיאורו ותיאור תכונותיו הובאו בחיבורו של אבן אלביטאר , בערך "דהן נואר אלקנדול" שמן" ) פרח . ( "המנורה וכך נכתב שם : זה שמן פרחי עץ , הנקרא באלשאם אלקנדול , והם עצים גדולים בעלי קוצים חדים המסודרים על גבעוליו וענפיו [ נראים ] כמו קוצי אם ע'ילאן = ) מין שיטה . ( Acacia — [ הצמח ] צומח לרוב בהרי ירושלים והוא מוציא פרחים בחודש אדר בצבע צהוב ... ויש אשר מלקטים פרחים אלה מעציו ... בהמשך מתאר אלתמימי בהרחבה את אופן הפקתו ש...
אל הספר