עכוב

אחד הצמחים שמתאר אלתמימי הוא העכוב . וכך הוא כותב עליו ; את העכוב אוכלים האנשים באלשאם ובמקומות אחרים . והוא סוג קוץ המשמש למאכל הגמלים . ולקוץ הזה יש גבעול מרכזי העולה מן הקרקע ומגיע לאורך שתי אמות לערך . ולו עלים גדולים , רחבים וירוקים , מנומרים בלבן , כאילו היה הנימור הזה חקוק . ועלהו קוצני בצדדיו וקוציו צורבים את ידו של מי שנוגע בהם . והוא מניב את פריו בראש גבעולו , פרי עגול מאורך משהו , דמוי חרשף ופרחיו פורחים בצבע אדום [ ואחר כך ] נושרים אותם פרחים — נוצרים במקומם זרעים הדומים לזרעי אלקרטם ... והזרעים האלה נוטים בצבעם לאפור ירוק ובתוכם מצוי שמן . הפלאחים אוספים צמח זה בעודו רענן ומוכרים אותו לנוצרים בימות הצום שלפני הפסחא ( Lent ) האסורים באכילת בשר . אלתמימי אף מתאר 240 בורנהיימר , עמ' 241 . 223 צמח זה נקרא בעברית קרטם הצבעים ( Carthamus tinctorius ) וממנו מפיקים כיום את שמן החריע . ראה אשרי . בפרוטרוט את אופן הכנת התבשילים שהיו עושים התושבים המקומיים מצמח זה ( חלק שני , סעיף . ( XX השם עכוב יכול להתאים לקוצים אחדים הנקראים בשם זה , כגון קנרס תרבותי , שהוא הארטישוק , ( Cynara sc...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן