האספלט , המוכר גם בשמות זפת , ביטומן , חמר או כופר , נזכר פעמים רבות במקורות הקדומים כאחד החומרים שנאספו בכמויות מסחריות 177 תיפאשי , עמ' . 291-290 , 193-192 סוידי ( עמ' 118 א ) כותב שהמע'רה מכתימה בצבע את ידי המשתמש בה בניגוד למיני הטין האדומים האחרים , ותכונה זו מתאימה להמטיט . 178 ראה פורת ואילני . מים המלח לצרכים שונים . בספרות הערבית נקרא האספלט בשם קפר אליהוד ( הכופר היהודי . ( שני סוגים של אספלט תיאר אלתמימי ( חלק שני , סעיף : ( IV הסוג האחד , והמשובח יותר , כמו האספלט המצוי כיום באזור נחל חמר , נאסף מנביעות הסמוכות לשולי אגן ים המלח . וכך הוא כותב : אשר לכופר היהודי , הוא בייחוד אחד משני הסוגים המופקים מימת היהודים , והיא הימה המתה אשר במחוז פלסטין בקרבת ירושלים , השוכנת בין שני ע'ורים : ע'ור צוער וע'ור יריחו . והוא הכופר שאותו חופרים ומפיקים מאדמת החוף של ימה זו . והוא הסוג המשובח ביותר משני סוגי הכופר היהודי . וסוג זה הוא שמערבבים בתערובות התריאק הגדול הנקרא אלפארוק , שיעילותו מובטחת . סוג זה של כופר היה מעורבב לעתים יחד עם אבנים קטנות , מלח ואדמה , ולאחר שעבר תהליך של ניקוי ...
אל הספר