ד. שבעת ימים ~ יום השבת

יש המזהים את מקור מחזור הזמן המקראי בן שבעת הימים , ששיאו ביום השבת , בחלוקה גסה וקדומה של המחזור הירחי לארבעה רבעים , כמשתקף במיתוס המסופוטמי ' אנומה ... " : 'אליש בראש חדש כי תזרח עלי ארץ , תאיר בקרניך להודיע ששת ימים . ביום השביעי { יראה } חצי הסהר , והירח המלא בחצי החדש נכח השמש . 1 על מועדי השוויון באביב ובסתיו כמצייני ראשית השנה במזרח הקדום ראה Fleming , Time at Emar , pp . 130 f . . : . 2 תבנית בסיסית זו של שנים עשר חודשים ירחיים בשנת השמש מהווה סימוכין עקיפין לטענה שגם היום המקראי נחלק לשנים עשר חלקים : ששה בלילה וששה ביום . . 3 להרחבה בנושא התיאומים בלוח המקראי : לוינסקי , ספר המועדים , כרך , 'ה עמ' . 90-76 לזיהוי החודש השלושה עשר בימי תורת משה עם שבט לוי וכוהניו בהמשך . יעמד . " ... דמיון המונח המקראי 'שבת' למונחים המציינים באכדית את היום השביעי בחודש { sebutu } ויום הירח המלא { sapattu } תומך בזיהוי זה . שלושה נימוקים משלימים נמצא בתורה לחובת ישראל בשמירת השבת : האחד קושר את השבת לפועלו הקוסמי של אלוהים הנזכר בפרשת הבריאה בבראשית : ... " כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ...  אל הספר